1. |
הזיפת של יום שישי
05:47
|
|||
|
אתה פותח את הדלת
מרים את העיתון
ובמקום שאתה גר בו
הימין כל הזמן בשלטון
אתה אוסף את עצמך
הולך לשטוף את הפנים
וזה תמיד אותן פנים שמציצות מהמראה
עם העיניים של הכלב דם
שמסתכלות בך
ואל תיקח את זה אישי
זה רק הזיפת של יום שישי
הצפון הישן של העיר
גן עדן עלי אדמות
פחים אדירים של מחזור
פקחי חניה ודוחפי עגלות
ומבלי ששמת לב
אתה גם דוחף אחת כזאת
והילדה שלך מותק
האישה שלך טובה
בכל זאת משהו חסר ואתה לא יודע מה
אל תיקח את זה אישי..
והחשבון שלך מינוס
והצ'ק שלך חזר
והפוגרום על האשראי
כאילו אין מחר
כאילו אין שני בחודש
אין דין ואין דיין
והזקנה מועד הבית
זה לא נעים לה לבקש
אבל בכל זאת מבקשת
אם אין תביא את מה שיש
ואל תיקח את זה אישית...
אבא שלך בקבר
מזל שאמא בסביבה
אמי שלי האם תואילי
לרשום לי המחאה יפה
אני עובד כל השבוע אמא
ולא רואה בזה ברכה
ולא חשבתי שאהיה מורה לאזרחות
אני רוצה לכתוב שירים
קרה מקרה נפלה טעות
ואל תיקחי את זה אישי אמאל'ה...
יש ערימה של חבר'ה על הדשא
הם מרימים את מבטם
תגיד 'תה לא ההוא משייגעצ
לאן נעלמת בנאדם?!
זה חתיכת צירוף מקרים
זה בדיוק מה שרצית לשאול אותם
לאן נעלמו כולם
ואז השמש בשמיים מכה בסנוורים
אתה כ"כ חסר אונים שאין את מי להאשים
ואל תיקח את זה אישי...
מתיישבים סביב השולחן
ללקק ת'אצבעות
כולם יפים ורחוצים
ומסריחים מהבטחות
מי מתיישבת למולך
זאת האחות של אשתך
אתה אומר זה לא חשוב
וזה גם לא מזיז לך
אבל על מי אתה עובד אתה רוצה לשכב איתה
ואל תיקח את זה אישי..
הולך בוויה דולורוזה
שמובילה אל המצוק
פשוט לקפוץ אל הגלים
שיקברו אותך עמוק
ואתה לא שם לבדך
על הסלעים בוכה שם מישהו
בסה"כ די דומה לך
שניה לפני שהוא קופץ
אתה אוחז ולא מרפה
וגם מבלי שהתכוונת הפה נפתח וזה יוצא
לא אל תיקח את זה אישי...
|
||||
2. |
סיפור פשוט
03:12
|
|||
|
המשוגע מהקומה מעל דופק על החלון
מתי הקיץ יגמר
אני אקנה מעיל חדש
אולי גם אגדל מוסטש
אני אמצא תרופה לזמן שלא עובר
במכוניות המתנגשות
המנועים מחרחרים
וביומן מחרחרות החדשות
ואת הראש אני מרכיב על הכתפיים
כמו בלגו
ובגב יש לי עוד ארבע סוללות
והעצים הם עוד צומחים
והגלים עוד משפריצים
ואנשים עוד מדברים על מסיבות ועל סרטים
סיפור פשוט של דיוויד לינץ'
סיפור פשוט של ש"י עגנון
אל תשכחי איך פעם היינו
שני דפוקים על המזרון
כשהחמור בטלוויזיה הוא גם ראש הממשלה
והעכבר שבמלכודת שתי טיפות דומה לך
זה לא עוזר שהם זורקים לך
עוד עצם יבשה
עשית די, מספיק ודי
עכשיו תיקח את עצמך
והעצים הם עוד צומחים
והגלים עוד משפריצים
ואנשים עוד מדברים על מסעדות ועל סרטים
סיפור פשוט של דיוויד לינץ'
סיפור פשוט של ש"י עגנון
אל תשכחי איך פעם היינו
שני דפוקים
בחיפושית כחולה
לילה בנסיעה
וכל הדרך מפזמת לעצמה
סיפור פשוט של דיוויד לינץ'
סיפור פשוט של ש"י עגנון...
|
||||
3. |
הזאב והפרה
04:19
|
|||
|
זאב זאב
מכאן זה רק לספת הפסיכולוג
משירות הלקוחות אל התמיכה
שאמרו לי בקרוב אצלך
לא האמנתי
על מה לעזאזל חשבתי
אולי הלוואי וזה לא בלתי הפיך
רק התחלה של תהליך
שעוד יש לי תקנה
חיזוק ברגים במכונה
ישועה
לא זה לא שם ללהקה
איך יכולתי לנחש
זה הולך ומשתבש
פנסי רחוב או עמודי תליה
זאב זאב
פרה פרה
עכשיו תשים חיוך גדול על הפנים
מטעויות הרי לומדים
אבל קודם משלמים
והמחיר הוא מבפנים
לא נזהרתי
על מה לעזאזל דיברתי
כדור תותח ישר באמצע הבריכה
לא ארכימדס לא טעה
זה הפשע המושלם
נערות בבגד ים
הסתבכתי
סליחה זה לא מה שהזמנתי
כבר יכולתם לנחש
|
||||
4. |
המורה בכיתה
06:06
|
|||
|
מתחת לרצפה יושב אדם ומסתכל על התקרה
יושב אדם ומחכה שהתקרה תפול לו על הראש
תמעך אותו יפה ודק כמו קרש לחיתוך של ירקות
יושב דקה יושב שעה והתקרה לא ממצמצת
אז הוא נכנס למכונית
נוסע בכיוון של רמת גן
העיר רמת גן
הבטן של אהובתי
הלכה והתנפחה
(אמרתי)
הגיע זמן לשלוף את האס
עכשיו צריך לסבול במונחים של משפחה
בועט בדלת ונכנס
בוקר טוב תלמידים
בוקר טוב
המורה בכיתה ויש לו עיניים בגב
הוא כותב על הלוח
קוצים בחמסין
חבצלות בסתיו
העורבים השחורים
מכים בכנפיים
מנפצים חלונות
נכנסים אל החדר
פנימה
והמורה ממשיך קדימה
תלמיד יקר אם תכשל במדעים
איך תתגייס להנדסה
ואיך תצליח לפרק את המוקשים
לפני שיפרקו אותך
מדעי המחשב
זה חשוב
המורה בכיתה...
המורה להיסטוריה משה
מנשנש פריכיות בפינת הקפה
המורה לפיננסים עידית
מקנחת אפה במפית
(מחכה שיביט)
הלבבות פועמים בחזה
אך ליבו של משה לא עומד בזה
הוא נופל ונחבט בשולחן
זה סופו של משה תורג'מן
ועידית לא הספיקה לומר
הם הרי מכירים זה מכבר
לא הספיקה בכלל להגיד
ראתה בו יותר מידיד
(ויותר לא תגיד)
יום צהוב על בית ספר עולה
השרת מודעה כבר תולה
והנוסח בהיר ותקיף
מחפשים כאן מורה שיחליף
ציפורים קטנטנות
הדובים במחילות
צבועים תמיד אוכלים שאריות
המורה בכיתה
ויש לו עיניים בגב
הוא כותב על הלוח
את מה שהיה אז
את מה שיש עכשיו
העורבים השחורים
מכים בכנפיים
מנפצים חלונות
הם נכנסים אל החדר
פנימה
והמורה ממשיך קדימה
פנימה
אנחנו ממשיכים קדימה
המורה לאזרחות
הוא לא רוצה למות
בתור מורה לאזרחות
אמא אני לא רוצה למות
|
||||
5. |
הר הגולגולת
04:42
|
|||
|
אל הר הגולגולת
איפה שהשמש מכניסה מכות
איפה שהעשב לא צומח
ורק דרדר חוצה את התמונה
כמו במערבון
הלכנו אני ושמעון ומשה סתום העין
היינו שיכורים מניצחון
מי שהיה לו ביש מזל לפגוש אותנו על הדרך
חטף מרפק חטף אגרוף
והתקפל על הגחון
שאלנו איזה ילד איך קוראים לך
ואיך שהוא פתח את הפה נפל האסימון
אז דחפנו אותו לאוטו
אמרנו לו שלא ידאג
נחזיר אותך לאן שרק תבחר
ונסענו אל ההר
אל הר הגולגולת
איפה שהלילה מהתל בך
וקור כלבים ושקשוקי שיניים
הכוכבים מנצנצים שמים אותך לצחוק
כמו במערכון
ושם בהר הוא התחנן שנעזוב אותו
אמר כבר מאוחר ואמא מחכה
אז משה סתום העין נתן לו ראסיה
שלח אותנו להביא קרשים
הנה הילד ברצפה והוא חוטף מכל הכיוונים
הרחקנו ללכת ועכשיו יהיה קשה לחזור להתחלה
הילד כבר שקט הוא רק נושם מוזר
ושמעון מתרחק פותח את הבגאז'
חוזר עם ג'ריקן וריח של בנזין
אני שופך ואז מדליק גפרור
ומשה סתום העין בטירוף צועק הסנה בוער
תראו הסנה בוער
בהר הגולגולת
איפה שהאלוהים רואה הכל
מודד אותך כף רגל ועד ראש
וכל החטאים הם מסמרים
סוגרים איתך חשבון
אחר כך שחזרנו שמעון בא עם הגיטרה
שואל אולי למישהו יש מפרט
וככה שרנו וניגנו לא זוכר כבר מה
אבל היתה שם איזו התרגשות היה אדרנלין
והבטן מקרקרת אז פתחנו שימורים
סעדנו את ליבנו הרעב
ומשה סתום העין לא אמר מילה
ושמעון לך תדע בכלל על מה שהוא חושב
ושמתי את הראש על החזה של משה סתום העין
ושמעון שם את הראש שלו על החזה שלי
שאלתי מי בכלל יכול להרדם
היום עלה מצא אותנו ישנים
על הר הגולגולת
איפה שהשמש מכניסה מכות
איפה שהעשב לא צומח
וכל השחקנים משתחווים
כמו בתיאטרון
אל הר הגולגולת
איפה שהשמש מכניסה מכות
איפה שהלילה מהתל בך
איפה שהאלוהים רואה אותך
סוגר איתך חשבון
עת שערי רצון להפתח
יום אהיה כפי לאל שוטח
אנא זכור נא לי ביום הוכח
עוקד והנעקד והמזבח
|
||||
6. |
ליל הסכינים הארוכות
02:51
|
|||
|
ליל הסכינים הארוכות
שעתיים לפחות
ציפורניים וצרחות
אני אוהב את הילדה הזאת
השקט שלך מכסה על שקרים
אחרייך המבול
אחריו העורבים
ינקרו את הפגר אל תוך הבשר
אבל את
מה אכפת לך מזה
אם קבענו ברבע לשבע אז איך זה בשבע
חיכתה לי סירנה כחולה
ובתוך החורשה
סימני מאבק
וטביעות אצבעות כמו שלי
ליל הסכינים הארוכות
אדוני השופט זוהי
כל האמת
והעונש כבד לפחות כמו החטא
בקיטון הלבן משתלשלת נורה חשופה
והאור מנסר
כשתבואי לבקר
אם תבואי לבקר
הסיבוב של התוף
הפטיש הנוקר
כשהרגתי ת'עצמי
לא השארתי מכתב
כי היית מתגלגלת מצחוק
ליל הסכינים הארוכות
|
||||
7. |
ציידים בשלג
04:27
|
|||
|
ציידים בשלג
מבקשים אחרי
עקבות של חיה
שועטים קדימה
צעדים בטוחים
אדמה חלקה
ציידים בשלג
מחפשים אבנים
להדליק אור קטן
גוררים רגליים
העצים רטובים
והטבע קמצן
שעה חלפה
ועוד שעה
וממעל חג הנשר
בסערה הלבנה
ציידים בשלג
עייפים ושותקים
והבטן ריקה
סנוורים בלובן
והרוח פוצעת
ואין נחמה
אבודים בעומק
הם תלויים באוויר
בין אתמול למחר
ציידים בשלג
מחליפים מבטים
ויודעים כי נגמר
...שניים בעולם
שניים לבדם
|
||||
8. |
קרב מאסף - עם אור אדרי
05:20
|
|||
|
במקום בו השמש שוקעת קרוב לחצות
יתושי קמיקזה יורדים לסיבוב אחרון
ובקיץ נעים והחורף הוא רק לקשוחים
ואנחנו קשוחים ויפים ולמדנו דבר או שניים
בחצרות הבתים ילדים משחקים כדורסל
והפצע שלנו חשוף וסגור לפרקים
בנהר הדגים וביער דובים מחכים
לדגים שיבואו בזרם ויש להם זמן בשפע
ואבא הבריא ובכל זאת נשמע לי חולה
כל שלושה חודשים יצלמו במחשב את ראשו
והבטן שלנו כמעט ונדבקת לגב
ואנחנו כאלה יפים וטמירים, עתידנו לפנינו, מה עכשיו
זהו קרב מאסף
לא נתלה בו תקוות
לפרידה מאוחרת
לשלום ולהתראות
במקום בו השמש שוקעת קרוב לחצות
חלונות עצובים משקיפים על מגרש חניה
ושקית מטפטפת גשמים צהובים של ברכה
ואנחנו סביב למדורה מתחילים בריקוד הגשם
ואני מתחבא בשמיכה וקורא עם פנס
על מקום בו השמש שוקעת קרוב לחצות
ואני הנבל שבספר וגם הגיבור
והסוף הוא ידוע מראש ובכל זאת נמשיך לקרוא בו
זהו קרב מאסף
לא נתלה בו תקוות
לפרידה מאוחרת
לשלום ולהתראות
כן זה קרב מאסף
לרגלי המנצחים לא ישליכו פרחים ברחובות
זאת פרידה מאוחרת
בלי שלום ובלי להתראות
|
||||
9. |
ג'ון וויין
03:39
|
|||
|
לא רצית לספר לי על מה אתה חולם
זה מפחיד לקום בבוקר
מפחיד יותר להרדם
מאיפה בא לך כל זה?
מה זה רוצה?
לכרוך זרועות סביב הצוואר
לראות אותך נגמר
לא הספקנו לחצות ובינינו המדבר
יש מילים שלא אמרנו
ואותן כבר לא נאמר
ולהציל אותך אני
לא יודע איך
רק להחזיק לך ת'יד
לראות אותך הולך
בשבילי תהיה ג'ון ווין
טס בשברולט שלך
מחייך במבוכה
תן לי להגיד לך
אצלי בדם אתה דוהר / בוער
אצלי בראש זה לא עוצר
והפצע המגליד
כואב הרבה יותר
זה מפחיד לשכב בלילה
מפחיד יותר להתעורר
ושיר דפוק שמתעקש
דווקא עכשיו
אתה עולה ומתגלה
בסתיו תמיד בסתיו
|
||||
10. |
ילד של אמא
06:35
|
|||
|
סגרו את העיתון
ואת חברת התקליטים
אני אמרתי לה
בואי נקפל את העסק
נמצא כיוון אחר
הזמן שלנו מתקצר
אני אדאג לנו
לקחת אחריות
אף פעם לא בא לי בקלות
פינקו אותי היטב
תמיד הייתי ילד של אמא
ואבא כבר הלך
וכשהלך אמר לי קח
תוציא אותי מפה
אחר כך הוא יצא בעצמו
ואז אני שומע שיר
והוא אותי מחזיר
לסחוב גיטרה על הגב
פחות מזה, זה לא נחשב.
לחזור להתחלה
לכתוב מילים למנגינה
מבלי לחשוב הרבה
להשאיר את הקולות מאחורה
אולי מספיק עם השטויות
פנקסנות וחשבונות
צריך לנשום עמוק
לשטוף את הפנים בכיור
ואז אני שומע שיר
והוא אותי מחזיר
להתחבר אל החשמל
על הקרשים מול הקהל
וגם אם לא יבוא קהל
פחות מזה זה לא נסבל
לסחוב גיטרה על הגב
פחות מזה זה לא נחשב
ואבא הוא הלך גם כן
סגרו את העיתון
ואת חברת התקליטים
אני אמרתי לה
מזל שאת נמצאת כאן איתי
|
||||
Yuval Mendelson | יובל מנדלסון Israel
If you like יובל מנדלסון והמסע לפולין, you may also like:
supported by 6 fans who also own “יובל מנדלסון והמסע לפולין”
שילוב של מילים מנגינה וביצוע שנותן אלבום כמעט מושלם. לשמוע בלולאה...
go to album
supported by 5 fans who also own “יובל מנדלסון והמסע לפולין”
go to album
Serrated alt-rock from this Washington group hits the perfect combo of big riffs and bigger hooks.
go to album
Psychedelic, soft-focus dance grooves abound on the new one from Austin artist Dorio, full of limber riffs and gentle vocals.
go to album
Cardiff band Red Telephone can't disguise the pure pop sensibility in their blistering alt-rock songs.
go to album
supported by 4 fans who also own “יובל מנדלסון והמסע לפולין”
go to album
